השפעות בריאותיות ותזונתיות של דיאטה קטוגנית

דיאטה קטוגנית / קיטו

הפופולאריות של דיאטה קטוגנית עולה בשנים האחרונות בקרב רופאים וחוקרים בכל מה שקשור לפוטנציאל הבריאותי של דיאטה זו. מקור השם של דיאטה זו היא בגופי הקטון הנוצרים בעקבות הגבלה משמעותית בצריכת הפחמימות, בשילוב צריכה מספקת של חלבון וצריכה מוגברת של שומן.

בתאוריה, מנגנון זה עשוי לתרום לשימוש נרחב בשומן לצורך יצירת אנרגיה, שכן הגבלת הפחמימות בתפריט תגרום לגוף לשנות את ההעדפה לשימוש בשומן לצורך יצירת האנרגיה. כתוצאה משימוש בשומן לאנרגיה יהיו תוצרי לוואי הנקראים גופי קטון ומכאן גם השם של הדיאטה – דיאטה קטוגנית. הדיאטה מוגדרת כך שצריכת הפחמימה אינה יכולה לעלות מעל 50 גרם בסך הכל ביום (או 5% מסך הקלוריות הנאכלות ביום). חשוב לציין כי אכילה של 50-150 ג’ פחמימה ליום תחשב כתזונה דלת פחמימה אך לא כתזונה קטוגנית. 

מחקרים שונים בתחום הראו כי צריכה גבוהה של שומנים וצריכה נמוכה של פחמימות עשויה לתרום ל:

ירידה במשקל, הפחתת תחלואה קרדיוווסקולרית, הורדת הצורך באינסולין ממקור חיצוני בקרב חולי סוכרת, הפחתת רמת מדדי הדלקת בגוף, שינויים חיוביים במיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי), שיפור בפרופיל השומנים בדם, שיפור בסימפטומים של מחלת הסרטן ובעקיפין עשוי להיות לה את הפוטנציאל להאריך את תוחלת החיים ולהביא לשיפור בתפקוד המוח.

השפעות חיוביות

כאמור, לדיאטה קטוגנית מיוחסות השפעות חיוביות רבות כאשר חלק מהן הן תוצר ישיר של ירידה במשקל, אך עם זאת דיאטה קטוגנית מתחילה להיתפס יותר ויותר כדיאטה הנחשבת בריאה יותר לאדם ללא קשר למצבו המשקלי או למצבו הבריאותי. השפעה חיובית נוספת אשר נחקרת בקשר לדיאטה קטוגנית היא השפעת תזונה זו על מדדי הסוכר והשומנים בדם, במיוחד בקרב חולי סוכרת מסוג 2. 

במטא-אנליזה של יואן (2020) ניסו לקבוע את מידת ההשפעה של תזונה קטוגנית על מדדי הסוכר והשומן של חולי סוכרת. מחקר זה מצא כי לאחר יישום התזונה הקטוגנית רמות הסוכר ירדו ברמה מובהקת וכן ערכי המוגלובין A1C ירדו גם הם. בנוגע לפרופיל השומנים בדם, טריגליצרידים הראו ירידה כמו גם רמות הכולסטרול הכללי וכולסטרול הLDL. השפעות חיוביות נוספות שנמצאו בעקבות הדיאטה הן ירידה משמעותית במשקל, ירידה בהיקפים וירידה בBMI. מכאן ניתן להעריך כי לתזונה זו ישנו פונציאל רב מאוד לשיפור איכות החיים לא רק בקרב אנשים חולים אלא בקרב האוכלוסיה הכללית גם כן. 

מחקר נוסף של סאסלואו (2017) בדק האם יישום דיאטה קטוגנית יעיל יותר מהדיאטה המומלצת על ידי ארגון הסוכרת האמריקאי (APA) לשיפור ערכי סוכר בדם ומדדים בריאותים נוספים בקרב חולי סוכרת מסוג 2. לצורך כך 25 גברים ונשים הנמצאים במצב של עודף משקל (BMI>25) וחולי סוכרת מסוג 2 חולקו ל2 קבוצות דיאטה שונות למשך 32 שבועות. קבוצה ראשונה אכלה לפי תזונה קטוגנית וקבוצה שנייה אכלה לפי המלצות הAPA (תזונה מאוזת). מתוצאות המחקר נמצא כי הנבדקים בקבוצה הקטוגנית הורידו את רמות ההמוגלובין A1C שלהן ברמה גבוהה יותר מאשר התזונה המאוזנת. בנוסף, בקבוצת הדיאטה הקטוגנית נצפתה ירידה גבוהה יותר במשקל (90% מהקבוצה הקטוגנית הורידו יותר מ5% מהמשקל שלהם) ובנוסף בדיאטה הקטוגנית הורידו גם את רמות הטרילגליצרידים יותר מאשר בדיאטה המאוזנת. ניתן לראות כי גם במחקר זה ישנו יתרון משמעותי לנבדקים שאכלו לפי הדיאטה הקטוגנית בכל הקשור לשיפור פרופיל השומנים, מדדי הסוכר והסטטוס המשקלי. 

מטא-אנליזה נוספת של גיבסון (2015) בחנה השערה שלפיה דיאטה קטוגנית יכולה לדכא רעב. התאוריה במחקר זה אמרה כי דיאטות דלות מאוד בקלוריות (VLCD) ודיאטה קטוגנית שתיהן עשויות לתרום לירידה ברמות הרעב לדכא תיאבון למרות שעדיין ברמה המחקרית קשה מאוד לאמת תאוריה זו. לכן ביצעו סקירת ספרות נרחבת ומטא-אנליזה של מחקרים הקשורים לתיאבון לפני יישום תזונה קטוגנית ובמהלך אכילה לפי התזונה הקטוגנית. נמצא כי אכן היו שינויים קלים ברמות התיאבון של הנבדקים, עדיין הם התרחשו גם במהלך הגבלה קלורית, שידועה כמעלה את רמת התיאבון בדרך כלל. מכאן שיש אמת מאחורי התאוריה ואכן לתזונה קטוגנית ישנה היכולת לדכא ברמה מסוימת את התיאבון גם במצב של ירידה במשקל. יחד עם זאת, עדיין לא ידועה הרמה שבה צריך להימנע מפחמימות שתוביל לדיכוי תיאבון שכזה ולכן יש להמשיך לחקור את הנושא.

השפעות שליליות

במהלך השנים האחרונות החלו לצוץ יותר ויותר עדויות על כך שלחיידקי המעי (המיקרוביוטה) ישנם תפקידים רבים בכל הקשור לבריאות האדם ולמחלות שונות. המיקרוביוטה הינה למעשה מערכת אקולוגית המורכבת מיצורים חיים – דבר שהופך אותה למאוד דינאמית ומושפעת רבות מן הסביבה ומתזונת האדם וכתוצאה משינויים כאלה או אחרים המיקרוביוטה עלולה גם להשפיע על הגוף והבריאות באופנים שונים כמו הגנה מפני פתוגנים, שמירה על מאזן האנרגיה, שמירה על מערכת החיסון. מכאן שלסוג התזונה שלנו יכולה להיות השפעה גדולה מאוד גם על הבריאות שלנו דרך חיידקי המעי. דיאטה קטוגנית, שכאמור היא דיאטה דלה מאוד בפחמימות ומידת ההשפעה שלה על חיידקי המעי עדיין נמצאת תחת בחינה. 

בסקירה של פאולי (2019) ניסו למצוא את הקשר בין הדיאטה הקטוגנית למצב חיידקי המעי, בסקירה בדקו רכיבים שונים שעשויים להיות חלק מתוך התזונה הקטוגנית: סוג השומן הנאכל, ממתיקים מלאוכתיים ופרה ופרו ביוטיקה.

שומנים- דיאטה קטוגנית כאמור מתבססת על כך שנקבל את מרבית האנרגיה משומנים הנצרכים מהמזון. במחקר מצאו כי סוג השומן חשוב מאוד בכל הנוגע לשמירה על חיידקי המעי ונמצא כי תזונה קטוגנית עשירה בשומן רווי (שומן שמגיע ממקור מהחי) תוביל להשפעות שליליות על חיידקי המעי.בנוסף, צריכה מרובה של שומן צמחי חד בלתי רווי (אומגה 9) עלולה להשפיע בצורה שלילית על חיידקי המעי לעומת צריכה מרובה של שומן צמחי רב בלתי רווי (אומגה 3 ואומגה 6), יש לציין כי בנושא השומן הצמחי יש לבצע מחקרים נוספים שכן התוצאות לא היו חד משמעיות.

ממתיקים מלאכותיים

נושא שנוי במחלוקת נוסף הוא הממתיקים המלאכותיים, שכן בתזונה קטוגנית שמוגבלת מאוד בכמות הסוכרים הממתיקים יכולים לשמש כתחליף משמעותי לטעם מתוק בעבור הצרכן. ישנן עדויות שונות ממחקרים בשנים האחרונות אשר מעידות על כך שלצריכה של ממתיקים מלאכותיים מסוימים (לא כל הסוגים ותלוי בכמות הנצרכת) ישנן השפעות שלילות על חיידקי המעי. צריכה עודפת של ממתיקים מלאכותיים והשפעות שכאלה על חיידקי המעי עלולות לגרום לתחלואה לבבית ועל כן יש לצרוך במינון מתאים ממתיקים מלאכותיים למרות שברמה הקלורית אין להם ערך תזונתי.

פרה ופרו ביוטיקה- רכיבים חשובים שחסרים בתזונה הקטוגנים הם הפרו והפרו ביוטיקה ולכן מומלץ מאוד לתסף את התזונה ברכיבים אלו שכן עדויות שונות מראות של שיפור חיובי בבריאות האדם בצריכה מספקת של פרה ופרו ביוטיקה מהתזונה. פרה ביוטיקה היא התזונה עבור חיידקי המעי שאותה ניתן לקבל בין היתר באמצעות סיבים תזונתיים. פרו ביוטיקה הם חיידקים בפני עצמם אשר מגיעים לגוף שלנו דרך התזונה בין היתר במזונות כמו יוגורטים וגבינות. כאמור תזונה קטוגנית מגבילה את מרבית הפחמימות ולכן צריכת מוצרי החלב והירקות מוגבלת ועל כן עלול להיווצר חוסר בפרה ופרו ביוטיקה מה שבצריכה כרונית עשוי לפגוע במיקרוביוטה.

סקירה נוספת של טינג (2018) בדקה את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על המשקל לטווח ארוך ומצאה כי דיאטה קטוגנית אכן עשויה לתרום לירידה של 2 ק”ג יותר מאשר דיאטה דלת שומן במהלך שנה, אך כאשר מסתכלים על קשת רחבה יותר של מחקרים ניתן לראות כי לאחר מספר חודשים של ירידה במשקל נהיה קשה יותר להתמיד בדיאטה הקטוגנית לעומת דיאטה סטנדרטית אחרת וממד השינוי במשקל נע בין ירידה של 30 ק”ג ועד לעליה של 10 ק”ג. בנוסף נמצא בסקירה כי דיאטה קטוגנית עלולה לגרום לעצירות, הפרעות נשימה, התכווצויות שרירים, כאבי ראש, שלשולים, חולשה ופריחה. 

סיכום

בסקירה זו ראינו כי לדיאטה הקטוגנית ישנו פוטנציאל עצום לשיפור בריאות האדם, הן ברמת הרכב הגוף שכן הפחתה בצריכת הפחמימות וריבוי בצריכת שומן תתרום ליצירת גרעון קלורי שבאמצעותו נוכל לרדת במשקל, והן ברמה הבריאות לשיפור מדדי הסוכר וביו-מארקרים נוספים בדם. יחד עם זאת, חשוב לציין כי יישום התזונה הקטוגנית חייב להיות תחת התנהלות תזונתית נבונה ובחירת מקורות תזונתיים בריאים ונכונים. ישנם סיכונים רבים לתופעות לוואי שליליות בצריכה של מאכלים שנכונים עפ”י הערכים התזונתיים שלהם אך הרכיביים שלהם מזיקים יותר מאשר מעילים, כמו כן ישנם רכיבים שלא נקבל בתזונה הקטוגנית ונצטרך להשלים אותם דרך תוספים על מנת לשמר את בריאותנו בצורה אופטימלית. ניתן לומר כי תזונה קטוגנית יכולה להיות יעילה ומועילה אך לא מתאימה לכל אחד ועל כן יש לבחון את כל המשתנים לפני שמחליטים להקפיד על תזונה לפי דיאטה זו.

המאמר נכתב בשיתוף לאון ויינר, תזונאי ספורט

ביבליוגרפיה

Dowis, K., & Banga, S. (2021). The potential health benefits of the ketogenic diet: A narrative review. Nutrients, 13(5), 1654.‏

Iacovides, S., & Meiring, R. M. (2018). The effect of a ketogenic diet versus a high-carbohydrate, low-fat diet on sleep, cognition, thyroid function, and cardiovascular health independent of weight loss: study protocol for a randomized controlled trial. Trials, 19(1), 1-9.‏

Yuan, X., Wang, J., Yang, S., Gao, M., Cao, L., Li, X., … & Sun, C. (2020). Effect of the ketogenic diet on glycemic control, insulin resistance, and lipid metabolism in patients with T2DM: a systematic review and meta-analysis. Nutrition & diabetes, 10(1), 1-8.‏

Saslow, L. R., Mason, A. E., Kim, S., Goldman, V., Ploutz-Snyder, R., Bayandorian, H., … & Moskowitz, J. T. (2017). An online intervention comparing a very low-carbohydrate ketogenic diet and lifestyle recommendations versus a plate method diet in overweight individuals with type 2 diabetes: a randomized controlled trial. Journal of medical Internet research, 19(2), e5806.‏

Gibson, A. A., Seimon, R. V., Lee, C. M., Ayre, J., Franklin, J., Markovic, T. P., … & Sainsbury, A. (2015). Do ketogenic diets really suppress appetite? A systematic review and meta‐analysis. Obesity Reviews, 16(1), 64-76.‏

Paoli, A., Mancin, L., Bianco, A., Thomas, E., Mota, J. F., & Piccini, F. (2019). Ketogenic diet and microbiota: friends or enemies?. Genes, 10(7), 534

‏ Ting, R., Dugré, N., Allan, G. M., & Lindblad, A. J. (2018). Ketogenic diet for weight loss. Canadian Family Physician, 64(12), 906-906