ההשפעות של עודף משקל והשמנה על תפקוד בעבודה

מטרת סקירה זו היא לנסות לקבוע באיזו מידה השכיחות של עודף משקל בקרב עובדי ארגון פוגעת באופן כלכלי בארגון מבחינת הגדלת ההוצאות וירידה בתפוקה.

הקדמה

בעשורים האחרונים השכיחות של עודף משקל והשמנה עלה בצורה משמעותית מאוד, נתון זה השפיע וממשיך להשפיע על מערכת הבריאות אך לא רק אליה. נשאלת השאלה האם מצבים גופניים שכאלה עלולים להשפיע גם על שוק העבודה בשל ירידה בתפוקת האדם בעבודה, הן ברמת היעילות בעבודה והן ברמת הנוכחות בעבודה.

עודף משקל והשמנה

 נהוג כיום להגדיר משקל של אדם בעזרת מדד BMI. BMI הינו מדד סטטיסטי המתייחס ליחס בין משקל האדם לגובה שלו ומציין האם אותו אדם נמצא במצב של תת משקל, משקל תקין, עודף משקל או השמנה לפי החלוקה הבאה:

17.9> תת משקל
18-24.9- משקל תקין
25-29.9- עודף משקל
30< השמנה

הגורמים משפיעים על ירידה במשקל

מרבית המאמרים שפורסמו בנושא זה מצביעים על השפעה מינימלית של פעילות גופנית מכל הסוגים על הרכב הגוף כאשר אין התערבות תזונתית. כלומר, ללא התערבות תזונתית מתאימה, ככל הנראה לא ניתן יהיה להגיע לתוצאות משמעותיות של שיפור וירידה במשקל. 

השמנה ותחלואה

כיום ברור באופן מובהק כי ישנו קשר ישיר בין עליה במשקל לבין עליה בסיכון למחלות הבאות:

• סוכרת סוג 2- 75-80% מחולי הסוכרת סוג 2 סובלים גם מהשמנה/ עודף משקל
• מחלות קרדיווסקולריות / שבץ ומחלות לב – עודף משקל והשמנה יגרמו לכ23% ממחלות הלב בקרב גברים ו18% בקרב נשים. 
• וכאשר מתבוננים בנתונים בנוגע לאוכלוסיה מעל גיל 60 הסובלת מעודף משקל – להם ישנו סיכוי מוגבר ב-60% ללקות בהתקף לב.
• יתר לחץ דם- קרוב למחצית מהאוכלוסיה הסובלת מעודף משקל/השמנה תסבול גם מיתר לחץ דם
• מחלות בכיס המרה- הסיכון לאבנים בכיס המרה גובה פי 5-6 בקרב אנשים בעודף משקל
• סרטן- עודף משקל והשמנה קשורים בסיכון מוגבר לכ-22 סוגי סרטן שונים
• דום נשימתי בשינה ומחלות ריאה- עודף משקל מעלה את הסיכון לאסתמה ב38% והשמנה מעלה את הסיכון ב92%. בנוסף עודף משקל מעלה את הסיכון לפתח הפסקות נשימה בשינה בפי 4.
• דלקות פרקים- כל עליה של 5 יחידות בBMI מעלה את הסיכון לדלקת פרקים ב35% בברכיים וב11% בירכיים.

כל אחד ממצבי הבריאות לעיל מגבירים הן את הסיכון לתמותה והן את עלויות הטיפול באוכלוסיה.

מחקרים עדכניים בתחום

במטא-אנליזה של אמירי (2019) נבחן הקשר בין BMI מעל 25 לבין ניצול ימי מחלה. למחקר המדובר נלקחו 23 מחקרי חתך שבדקו האם שכיחות ניצול ימי המחלה בקרב עובדים הנמצאים במצב של עודף משקל או השמנה גבוהה יותר מאשר עובדים הנמצאים בסטטוס משקלי תקין. מתוצאות המחקר נמצא כי גברים ונשים במצבי עודף משקל או השמנה נמצאים בקבוצת סיכון לניצול רב יותר של ימי מחלה, מכך הסיקו שBMI גבוה מ25 הוא גורם סיכון לירידה במצב הבריאותי, ועל כן יש לפעול על מנת לעזור לעובדים שכאלה עם BMI מעל 25 לרדת במשקל, מה שיכול לתרום לירידה בתחלואה. 

מחקר נוסף של דה-ברטולי (2021) בדק את ההשפעה של אורח חיים לא בריא על יכולת העבודה וניצול ימי החופשה בקרב אוכלוסיה עובדת כללית בנורווגיה. המחקר כלל 6267 נבדקים (גברים ונשים) בגילאים 16-50 בעיירה טלמרק שבנורווגיה ונערך במשך 5 שנים. החוקרים סיווגו את הגורמים לאורח חיים בריא או לא בריא בצורה הבאה: 

• תזונה- נשאלו שאלות על תזונת הנבדק ולאחר מכן הוזן ציון 
• רמת ביצוע פעילות גופנית בשבוע
• יחס גובה משקל- BMI
• עישון
• לבסוף איחדו את התוצאות על מנת לקבל מקדם לניבוי אורח חיים בריא

מתוצאות המחקר נמצא כי השמנה (BMI גבוה מ30) מקושרת בעיקר לניצול ימי מחלה לטווח ארוך (מעל 14 יום), ובנוסף נמצא כי תזונה לקויה מקושרת עם ביצועים ירודים בשגרת היומיום בעבודה. תוצאות אלה חיזקו את עמדת החוקרים שאורח חיים שאינו בריא עלול לגרום לירידה בתפקוד ובנוכחות בעבודה.

מחקר נוסף של לחנרט (2014) בדק את הקשר בין מצב BMI לבין ניצול ימי מחלה והעלויות הכרוכות מכך ומצא כי סכום עלויות ניצול ימי המחלה והתפקוד הירוד בעבודה עולה מעל 2 מיליארד יורו למשק הגרמני מדי שנה ונמצא במגמת עליה. במחקר זה תושאלו 7990 נבדקים במשקלים שונים ונבדקו כמות ימי המחלה שנלקחו על ידיהם במהלך השנה, ותוצאות המחקר מצאו כי גברים ונשים במצב של עודף משקל יקחו לפחות פי 3 יותר ימי מחלה מאשר כאלה שנמצאים במשקל תקין. 

לסיכום

מן הנתונים עולה כי הקשר בין עודף משקל והשמנה לבין היעדרות מעבודה או ביצועים ירודים בעבודה אכן קיים, באופן מובהק. חלק מן הנתונים מראים כי גברים ונשים במצב של עודף משקל יקחו לפחות פי 3 יותר ימי מחלה מאשר כאלה שנמצאים במשקל תקין.
במקרים רבים, תחלואה הקשורה להשמנה מביאה להיעדרויות של העובדים החולים לפרקי זמן ממושכים.

בנוסף, מגוון מצבים בריאותיים הקשורים להשמנה עלולים לגרום לאוכלוסיה העובדת להרגיש פחות טוב במהלך היומיום, דבר שפוגע בתפוקה וביעילות של העובדים.

ממחקרים בנוגע לטיפול בעודף משקל ובהשמנה עולה כי הדרך היעילה ביותר להשפיע על הסטטוס המשקלי היא צמצום כמות הקלוריות שאדם צורך במהלך היום, על מנת להגיע לגרעון קלורי. המחקרים מראים באופן חד משמעי כי לתזונה יש השפעה מכרעת לצורך יצירת גרעון קלורי (בהשוואה לפעילות גופנית).

המאמר נכתב בשיתוף לאון ויינר, תזונאי ספורט, Bsc. למאמרים נוספים בתחום הכושר והתזונה ולמידע על הכשרות בתחומי הספורט השונים, בקרו באתר: www.4fitnesscampus.co.il