הקדמה- מה זה בכלל ממתיק מלאכותי
ממתיקים מלאכותיים הם תחליפי סוכר אשר הפופולריות שלהם עלתה במהלך שני העשורים האחרונים. העניין בהם נובע מכך שהם מעניקים למזון או למשקה מתיקות דומה בטעמה לסוכר הלבן שאנו מכירים אך ללא הערך הקלורי המתלווה לסוכר. בתאוריה זה יתרון מאוד גדול אשר אמור לפתור את הבעיה של צריכת כמויות גדולות של קלוריות עקב צריכת סוכר וזו גם הסיבה שהם מאוד פופולריים. במאמר זה ננסה לשפוך מעט אור על הנושא ולבחון האם אכן ממתיקים מלאכותיים הם פתרון טוב או שהם עצמם מהווים גורם סיכון בריאותי? הממתיקים הנפוצים יותר כיום, מבין שלל הממתיקים המלאכותיים הקיימים בשוק הם: אספרטיים, סאכרין, סוכרלוז, סטיביה, ציקלאמאט ואסולפאם קיי. בין הצרכנים העיקריים של ממתיקים מלאכותיים נמצאים אנשים הסובלים מהשמנה או מסוכרת מסוג 2. ועם זאת, רמות ההשמנה והתחלואה הנלוות לה נמצאת במגמת עליה מתמדת בשנים האחרונות וגוררות הוצאה כבדה מאוד למערכות הבריאות ברחבי העולם.
חרף העובדה שממתיקים המלאכותים אינם מכילים קלוריות, ההשערה כיום היא שחומרים אלו מעורבים בעליה בתחלואה בהשמנה ובסוכרת סוג 2 באמצעות מנגנונים שונים כמו עליה ברמות הרעב ובצריכת האוכל, צריכה קלורית עודפת (בעקבות המחשבה ש”בגלל שלא היו לנו קלוריות בשתיה אז “מותר לנו לאכול יותר”), וכן שינויים בחיידקי המעי ומנגנונים נוספים. כל אלו הם עדיין בגדר השערות, ועדיין אין בנמצא המלצות לגבי צריכת ממתיקים בהקשר לשמירה על משקל גוף או רמות סוכר בגוף. מטרת סקירה זו היא לנסות ולהבין יותר את הקשר שבין צריכה עודפת של ממתיקים מלאכותיים לבין עליה בהשמנה ובתחלואה שכתוצאה ממנה, וכן לנסות להעריך מהו המינון המומלץ לצריכה בטוחה בעבור הציבור הרחב.
ההשפעות על הרכב הגוף
כאמור, אחת הסיבות לשימוש בממתיקים מלאכותיים היא העובדה שהם אינם מכילים קלוריות, או לכל היותר מכילים פחות קלוריות מאשר סוכר רגיל. עם זאת, מיוחסת לממתיקים המלאכותיים דווקא השפעה הפוכה על הרכב הגוף, כלומר במקום לתרום לירידה במשקל, צריכה של ממתיקים מלאכותיים דווקא עלולה לגרום לתגובה ההפוכה ולעודד עלייה במשקל.
מחקר של היגינס (2019) ניסה לשפוך אור על נושא זה ובדק את ההשפעה של צריכה של 4 ממתיקים מלאכותיים שונים (אספרטיים, סוכרלוז, סאכרין, ריבודיאוסיד איי) וסוכר על הרכב הגוף בקרב מבוגרים במצב של עודף משקל או השמנה במהלך 12 שבועות של התערבות. המחקר נוהל כך שהנבדקים חולקו ל5 קבוצות וכל קבוצה קיבלה לשתות משקה ממותק בכל יום בנוסף לתפריט היומי הרגיל שלהם, כאשר ההבדל בין הקבוצות הוא הממתיק של המשקה. מתוצאות המחקר נמצא כי קבוצות הסאכרין והסוכר עלו במשקל לאחר תקופת הניסוי אך קבוצות שאר הממתיקים שמרו על המשקל שלהן מתחילת הניסוי, מכך ניתן להסיק כי אין להניח שצריכה של ממתיקים תגרום לעליה במשקל בהכרח ויש להתייחס גם לכמות הממתיק וסוג הממתיק לפני שמחליטים לפסול שימוש בממתיק כתחליף לסוכר על מנת לסייע לצריכה של פחות קלוריות.
מחקר נוסף של ואסקז (2016) בדק האם שתיית מים תביא לירידה גדולה יותר במשקל ובאחוז השומן מאשר שתייה מתוקה או דיאטטית. כאשר הנבדקים חולקו ל3 קבוצות וכל קבוצה קיבלה דיאטה המותאמת אישית לצרכיה בנוסף כל קבוצה קיבלה לשתות- מים, שתיה מתוקה או דיאטטית (ממתיקים מלאכותיים) למשך חצי שנה. מתוצאות המחקר נמצא ששתיית מים הביאה לירידות הגדולות ביות במשקל ובאחוזי השומן אך גם צריכה של ממתיקים מלאכותיים הראתה מגמת ירידה מסויימת במשקל ובאחוזי השומן בניגוד לצריכת המשקאות הממותקים שהביאה לעליה במשקל.
ההשפעות על חיידקי המעי
השפעה שלילית נוספת המיוחסת לממתיקים מלאכותיים היא אפשרות לגרימת נזק לחיידקי המעי (המיקרוביוטה) – נזק אשר עלול לפגוע בעקיפין במגוון תהליכים המתרחשים בגוף האדם, ולמגוון מחלות, השפעה נרחבת בהרבה מאשר השפעה על משקל הגוף בלבד. צריכה עודפת של ממתיקים מלאכותיים עלולה לפי ההשערה לגרום לעמידות לאינסולין (מצב מקדים לסוכרת סוג 2), השמנה ודלקתיות גבוהה בגוף ועל ידי כך הממתיקים עלולים גם לגרום לנזק לחיידקי המעי.
מחקר של סאמר (2020) בחן את השאלה, מהן ההשפעות של צריכת ממתיקים מלאכותיים (אספרטיים וסוכרלוז) על אוכלוסיית חיידקי המעי. לצורך בחינת השאלה נלקחו 17 מבוגרים בגילאי 18-45 בעלי BMI תקין (20-25) למשך 14 ימי התערבות ומי לאחריהם 4 שבועות של התנקות. כל נבדק צרך ביום כ0.4 גרם של אספרטיים או 0.13 גרם של סוכרלוז למשך שבועיים- כמויות אלה נחשבות לצריכה גבוהה של ממתיקים ביום אך עדיין פחות מההמלצה היומית. דגימות צואה נלקחו לפני ואחרי הניסוי ונמצא כי לא היה שינוי משמעותי בהרכב חיידקי המעי לאחר תקופת ההתערבות ולכן לא ניתן להגיד באופן חד משמעי כי צריכת ממתיקים בכמות שאינה מעל המלצה היומית, תגרום לנזק לחיידקי המעי.
ההשפעות על רמות הסוכר בדם
אחת ההשערות לגבי ההשפעות השליליות של צריכת ממתיקים מלאכותיים על המעי ועל הרכב הגוף היא מה ההשפעות הללו יגרמו למשק הסוכר בגוף. מחקרי עבר הראו כי הממתיקים (כמו הסוכר עצמו) משפיעים על קולטנים במוח אשר מדווחים לגוף על כניסה של סוכר למערכת, תגובת הגוף לכניסת סוכר היא הפרשת הורמונים הנקראים אינסולין וGLP1 אשר תפקידם לקחת את הסוכר מהדם ולהכניס אותו לתא, אך מה קורה כאשר ההורמונים מופרשים ורמות הסוכר לא באמת עלו כי לא הכנסו סוכר אלא ממתיקים מלאכותיים? זוהי שאלה המועררת תהייה לגבי צריכת ממתיקים מלאכותיים באופן כללי.
אותו מחקר של סאמר (2019) שדובר עליו בהקשר של חיידקי המעי, בדק גם את ההשפעה של צריכה של אספרטיים וסוכרלוז בכמויות סטנדרטיות, בכל יום במשך שבועיים על מטבוליזם הסוכר של הגוף, בנוסף נעשו בדיקות דם למשתתפים לפני ולאחר שבועיים של ניסוי למדידת סוכר, אינסולין, GLP1 ולפטין (הורמון שובע המופרש מרקמות השומן). מתוצאות המחקר לא ניצפו שינוייים בין רמות כלל הפרמטרים שנבדו בתחילת הניסוי ולאחר שבועיים של ניסוי.
מחקר נוסף של אמורנפן (2018) גם כן בדק את ההשפעה של צריכת 200 מ”ג סוכרלוז אל מול פלסבו על רמות הסוכר, אינסולין וGLP1 בגוף. מחקר זה נערך למשך 4 שבועות כאשר גם בו בוצעו בדיקות גם לפני תחילת הניסוי לאחר 4 שבועות של ניסוי. מתוצאות המחקר נצפה כי סוכרלוז גרם לעמידות מסויימת של הגוף לאינסולין (תופעה זה עלולה לגרום לסוכרת בעתיד במידה והיא מוחמרת) וכמו כן גרם להפרשה גבוהה יותר של הורמון הGLP-1. מכאן נראה שאכן יש השפעה מסוימת לצריכת ממתיקים מלאכותיים על משק הסוכר בדם אם כי מחקר זה בדק צריכה גבוהה יותר של ממתיק ולמשך זמן ארוך יותר מהקודם.
סיכום
נושא צריכת הממתיקים המלאכותיים נשאר כמחלוקת בין אנשי מקצוע שכן הדעות ממשיכות להיות חלוקות באם נכון לצרוך ממתיקים מלאכותיים ואם כן באיזה מינון.
נכון להיום ההמלצה לצריכה בטוחה של אספרטיים לדוגמא היא 40 מ”ג לק”ג משקל גוף- כלומר אדם השוקל 70 יכול לשתות קצת יותר מ-20 פחיות משקה מוגז דיאט ביום!! כדי להגיע למינון המוגדר כעודף, על פי ההמלצות הרשמיות. כפי שניתן להבין מן המחקרים שסקרנו גם ברמות צריכה שנחשבות כ”בטוחות” עדיין עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על בריאותנו.
ומנגד, אף שמומלץ לאנשים שצריכים להפחית ממשקל גופם וגם לסובלים מסוכרת להעדיף ממתיקים מלאכותיים על פני סוכר, נראה כי אין לכך יתרון חד משמעי המגובה במחקרים. מכאן שעדיין לא ניתן לתת המלצה חד משמעית לגבי הצריכה שכן יש להמשיך לחקור את הנושא ואת ההשפעות של צריכת ממתיקים מלאכותיים לטווח הרחוק היותר.
המאמר נכתב בשיתוף לאון ויינר, תזונאי ספורט, Bsc. למאמרים נוספים בתחום הכושר והתזונה ולמידע על הכשרות בתחומי הספורט השונים, בקרו באתר: www.4fitnesscampus.co.il
ביבליוגרפיה
- Farhat, G., Berset, V., & Moore, L. (2019). Effects of stevia extract on postprandial glucose response, satiety and energy intake: a three-arm crossover trial. Nutrients, 11(12), 3036.
- Higgins, K. A., & Mattes, R. D. (2019). A randomized controlled trial contrasting the effects of 4 low-calorie sweeteners and sucrose on body weight in adults with overweight or obesity. The American journal of clinical nutrition, 109(5), 1288-1301.
- Vázquez-Durán, M., Orea-Tejeda, A., Castillo-Martínez, L., Cano-García, Á., Téllez-Olvera, L., & Keirns-Davis, C. (2016). A randomized control trial for reduction of caloric and non-caloric sweetened beverages in young adults: effects in weight, body composition and blood pressure. Nutricion hospitalaria, 33(6), 1372-1378.
- Ahmad, S. Y., Friel, J., & Mackay, D. (2020). The effects of non-nutritive artificial sweeteners, aspartame and sucralose, on the gut microbiome in healthy adults: secondary outcomes of a randomized double-blinded crossover clinical trial. Nutrients, 12(11), 3408.
- Lertrit, A., Srimachai, S., Saetung, S., Chanprasertyothin, S., Chailurkit, L. O., Areevut, C., … & Sriphrapradang, C. (2018). Effects of sucralose on insulin and glucagon-like peptide-1 secretion in healthy subjects: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Nutrition, 55, 125-130.
- Temizkan, S., Deyneli, O., Yasar, M., Arpa, M. E. D. E. N. İ., Gunes, M., Yazici, D., … & Yavuz, D. G. (2015). Sucralose enhances GLP-1 release and lowers blood glucose in the presence of carbohydrate in healthy subjects but not in patients with type 2 diabetes. European journal of clinical nutrition, 69(2), 162-166.
- Ahmad, S. Y., Friel, J. K., & MacKay, D. S. (2020). The effect of the artificial sweeteners on glucose metabolism in healthy adults: A randomized, double-blinded, crossover clinical trial. Applied Physiology, Nutrition, and Metabolism, 45(6), 606-612.
